מכבי אשדוד – אל תפלי לנו \ טור דעה אביחי דלאל

באותו התקופה של התחקיר, שחקן הכדורסל המפורסם בעיר היה מורן רוט שסיפר לי שהוא חלם להיות שחקן כדורסל מוביל וכשהבין שמאשדוד לא תצא הישועה. כתוצאה מכך הוא החליט להעתיק את מגוריו לחולון ולגדול בתיכון בו התאמן באותה תקופה במכבי תל אביב הגדולה ומשם הוא כבר רשם קריירה ענפה בענף הכתום. אלון בן זקן שהיה המנהל המקצועי של מחלקת הנוער סיפר כמעט את אותו הסיפור, כך שצר לי לאכזב, הסיכוי שהילד שלכם יגדל להיות כדורסלן נמוך, כי הוא עדיין אשדודי – וכאן אין תשתית מקצועית ראויה בה שחקן יכול לצמוח ולהתפתח.

סיפורי הצלחה נוספים הזכירו דפוס דומה. רומן סורקין לדוגמה, ילד שגדל באליצור אשדוד והתחנך באולם הספורט של בית ספר "דביר" ברובע ט', קורע את הרשתות של מכבי תל אביב ביורוליג ונכנס אפילו לנבחרת ישראל. הסיבה היא כמובן שהוא הבין שאותה אליצור "קטנה" עליו והוא פנה למכללות בארצות הברית, שם הפך ל"מפלצת".

עוד באותו התחקיר נחשפתי כי מי שעתיד ככל הנראה להוביל את הקבוצה הבכירה של העיר הוא בוריס בוגוסלבסקי , צעיר מקומי מוכשר, שהעונה באופן די צורם וטראגי ירד עם מכבי אשדוד לליגה הארצית. אותו בוריס אגב היה חלק מה"עלייה" של אליצור נתניה בעונה שעברה.

אביחי דלאל עם מאיר טפירו. פעם אחת כאוהד ושחקן ופעם אחת כעיתונאי ומאמן (צילום: פרטי)

ארגון האוהדים והאגודה – אהבה חד צדדית

גילוי נאות: כילד צעיר הייתי חלק מארגון הדולפינים (DM09), הצטרפתי לארגון האוהדים לאחר שמורה הספורט שלי בבית הספר מקיף ה' אשדוד, קיבל כרטיסים מהעירייה וחילק אותם לתלמידי השכבה. זו הייתה העונה הראשונה של אשדוד בליגת העל, משחק נגד אשקלון, ששוב, באופן די טראגי אני כותב את זה אחרי משחק איתם, אולי המשחק האחרון של הקבוצה, זו הייתה אהבה ממבט ראשון.

הארגון עשה לא מעט פעולות בכדי להגדיל את קהל האוהדים. באופן קבוע ראשי הארגון היו פונים אל הקבוצה ומבקשים סיוע בארגון ההסעות. לאחר מכן, ראשי הארגון הלכו למקומות יצירתיים כמו פנייה לעירייה ובתי ספר ברחבי העיר במטרה להכיר ב"שעות האהדה" לקבוצה ולהחשיב אותן כשעות התנדבותיות ובכך לגייס בני נוער. המטרה הייתה להוסיף להם מסגרת נוספת והם בתמורה יקבלו תעודת בגרות חברתית.

מכבי אשדוד היא אגודה המאגדת בתוכה בין היתר את קבוצת כדורסל הנשים מכבי "בן" בנות אשדוד, אלופת המדינה שש פעמים שצברה מספר לא קטן של אוהדים במרוצת השנים ובכדורגל את מכבי עירוני אשדוד. במכבי אשדוד תמיד באו לעזרת הקבוצות האחרות, אך הקבוצה תמיד נותרה יתומה, ללא קהל ביציעים. כמו מערכת יחסים חד צדדית, צד אחד נותן והשני לוקח, רק שפה השני רק לוקח. המועדון הזה מנוהל בשנים האחרונות על-ידי אנשים שהקשר ביניהם לכדורסל ולאהבה לקבוצה ולסמל של הדולפין הוא מקרי בהחלט.

לדוגמה, בהודעה שהופצה מטעם המועדון לעיתונות בבוקר של משחק הגמר של קבוצת הנשים השבוע, הייתה קריאה לצו 8 להגיע לתמוך בבנות. לא שזה רע, כל הצלחה של מועדון ספורט בעיר הזו חשובה בטח שזה תחת אגודת מכבי אשדוד. אבל יממה לאחר מכן במשחק הכי חשוב של קבוצת הגברים, הקבוצה שהכי רלוונטית למועדון הזה ולהנהלה, לא נעשתה פנייה לציבור ולאוהדים. ניתוק שאי אפשר להסביר בהיגיון.

בוריס בוגוסלבקי. הנער המקומי שסומן להיות הדבר הבא של הכדורסל בעיר (צילום: מנהלת הליגה הלאומית בכדורסל)

ארגון האוהדים והאגודה – אהבה חד צדדית

גילוי נאות: כילד צעיר הייתי חלק מארגון הדולפינים (DM09), הצטרפתי לארגון האוהדים לאחר שמורה הספורט שלי בבית הספר מקיף ה' אשדוד, קיבל כרטיסים מהעירייה וחילק אותם לתלמידי השכבה. זו הייתה העונה הראשונה של אשדוד בליגת העל, משחק נגד אשקלון, ששוב, באופן די טראגי אני כותב את זה אחרי משחק איתם, אולי המשחק האחרון של הקבוצה, זו הייתה אהבה ממבט ראשון.

הארגון עשה לא מעט פעולות בכדי להגדיל את קהל האוהדים. באופן קבוע ראשי הארגון היו פונים אל הקבוצה ומבקשים סיוע בארגון ההסעות. לאחר מכן, ראשי הארגון הלכו למקומות יצירתיים כמו פנייה לעירייה ובתי ספר ברחבי העיר במטרה להכיר ב"שעות האהדה" לקבוצה ולהחשיב אותן כשעות התנדבותיות ובכך לגייס בני נוער. המטרה הייתה להוסיף להם מסגרת נוספת והם בתמורה יקבלו תעודת בגרות חברתית.

מכבי אשדוד היא אגודה המאגדת בתוכה בין היתר את קבוצת כדורסל הנשים מכבי "בן" בנות אשדוד, אלופת המדינה שש פעמים שצברה מספר לא קטן של אוהדים במרוצת השנים ובכדורגל את מכבי עירוני אשדוד. במכבי אשדוד תמיד באו לעזרת הקבוצות האחרות, אך הקבוצה תמיד נותרה יתומה, ללא קהל ביציעים. כמו מערכת יחסים חד צדדית, צד אחד נותן והשני לוקח, רק שפה השני רק לוקח. המועדון הזה מנוהל בשנים האחרונות על-ידי אנשים שהקשר ביניהם לכדורסל ולאהבה לקבוצה ולסמל של הדולפין הוא מקרי בהחלט.

לדוגמה, בהודעה שהופצה מטעם המועדון לעיתונות בבוקר של משחק הגמר של קבוצת הנשים השבוע, הייתה קריאה לצו 8 להגיע לתמוך בבנות. לא שזה רע, כל הצלחה של מועדון ספורט בעיר הזו חשובה בטח שזה תחת אגודת מכבי אשדוד. אבל יממה לאחר מכן במשחק הכי חשוב של קבוצת הגברים, הקבוצה שהכי רלוונטית למועדון הזה ולהנהלה, לא נעשתה פנייה לציבור ולאוהדים. ניתוק שאי אפשר להסביר בהיגיון.

אוהדי מכבי אשדוד בימים יפים. (צילום: עמוד הפייסבוק dolphinim09)

לקבוצה יש מורשת – אבל האם יהיה לה גם עתיד?

אם מכבי אשדוד תתפרק עם ירידת הליגה, אסור להעלים אותה ואף חשוב להנציח אותה בהיסטוריה האשדודית ובהיסטוריה של הכדורסל הישראלי.

הזרים שאשדוד הביאה לאורך ההיסטוריה הפכו למבוקשים בכל הליגה: ג'וש דאנקן המשיך להפועל ירושלים, אלכס טיוס עבר למכבי תל אביב ופיתח קריירת יורוליג מרשימה, אוליבייר לאפייט שאפילו שלא הרשים המשיך לקבוצות חזקות ביורוליג, מארדי קולינס, דיאנטה גארט, איוון אסקה, שמות מרגשים שלא נגמרים.

מאיר טפירו, מי שאימן את אשדוד בעונתו הראשונה כמאמן, החיה את עצמו מחדש פעמיים באשדוד. ראשית, כשחקן שהיה אחד המבוגרים בליגה וגרר עליו שמועות שהוא "שחקן גמור" הוא הגיע לעולה החדשה מאשדוד ועשה קסמים ותוך שנתיים והפועל ירושלים הגדולה התגעגעה וקראה לו לשורותיה. שנית, כשהחליט סופית לפרוש מכדורסל הוא מונה למאמן הקבוצה.

שחקנים ישראלים נוספים שדרכו כאן ואולי לא זכרתם: יפתח זיו, הילד שקיבל הזדמנות והגיע לאחר עונות בכורה במכבי חיפה וגליל/גלבוע הגיע לאשדוד והפך לישראלי המבוקש ביותר בליגה. אדם אריאל שהיום מקבל אהדה בלי סוף כקפטן של הפועל ירושלים ואפילו ג'ייק כהן המתאזרח שכבר כמה שנים מככב אצל הצהובים מתל אביב ביורוליג.

יפתח זיו, אדם אריאל וג'ייק כהן. חלק מהשחקנים שעברו באשדוד (דף האינסטגרם של יפתח זיו).

אבל שחקנים זה לא הכול. במכבי אשדוד כפי שציינתי אין מחלקת נוער אמתית ולמען האמת מעולם גם לא באמת הייתה. הרוב שכירי חרב. אשדוד השאירה מורשת בכדורסל: גמר פלייאוף, קבוצה שמוצאת את עצמה כמעט בדרך קבע בחצי גמר גביע המדינה ואפילו גמר גביע הליגה הפחות נחשב. אמנם אין תואר אמיתי, אבל זו מורשת מכובדת שצריך ואף חובה להנציח. מי ייתן ונבואת הזעם תיעלם ומי שתישאר תהיה מכבי אשדוד.

יו"ר הקבוצה ארמונד אסולין, הודיע לראש העיר על התפטרותו (דף הפייסבוק של ארמונד אסולין)

ובתוך כך – אסולין לוקח אחריות ומתפטר:

יו"ר הקבוצה ומי שרבים רואים בו כאחראי לכישלון הניהולי שהוביל להתדרדרות המקצועית בקבוצה, ארמונד אסולין, הודיע כי פנה לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי והודיעל ו כי הוא מתפטר מתפקידו:

"הערב הודעתי לראש העיר כי אני לוקח אחריות לתוצאה העגומה ואני מתפטר מניהול הקבוצה. הייתי פעיל בניהול הקבוצה מיום עלייתה לליגת על וביחד עברנו עליות ומורדות, רגעי אושר ואכזבה, רגעים של התרוממות הרוח ושברון הלב רגעים של הצלחה וכישלון. רגעים של ריגוש עילאי כשהשתתפנו במעמדים לאומים של גביע המדינה ואליפות המדינה (7 פעמים). בכל השנים האלה עשיתי את עבודתי בהתנדבות מלאה, בחדווה ביושר ובאחריות . נדרשה מצידי השקעה עצומה של זמן יקר על חשבון חיי הפרטיים ועל חשבון פרנסתי שילמתי על כך מחיר יקר. העונה האחרונה הייתה לי הקשה מכולם. לא אמנה הערב את הסיבות לירידה – והם היו ! במבחן התוצאה האחריות היא שלי. בשלב זה אנחנו נערכים למאבק משפטי מול האיגוד לנוכח השינוי בהחלטה לשנות את מספר היורדות מ 2 יורדות ל-3 יורדות, החלטה שהתקבלה לקראת סוף העונה ובהפתעה . אני מאמין כי נצליח להחזיר את ההחלטה הקודמת קרי, 2 יורדות.. גם אם נצליח במאבק המשפטי אני הולך לנוח נפשית ובריאותית. אעביר את שרביט הניהול להנהלה חדשה בשמחה רבה.

לסיום, אני רוצה להודות לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי על תמיכתו הנלהבת בספורט באשדוד בכלל ובכדורסל בפרט. יאמר לזכותו כי במהלך כהונתו כראש העיר הוא משקיע משאבים רבים לפיתוח כל ענפי הספורט בעיר ועל כך תודתי האישית. הדוגמה הבולטת לתמיכתו בספורט היא בניית קריית ספורט מתקדמת כיאה לעיר גדולה. רוצה להודות לחבריי להנהלה על תרומתם זמנם ומרצם לטובת מועדון, רוצה להודות לאיש בעל הלב הענק, הרוח המפעמת במועדון, המנכ"ל שלומי בן מיור שעשה לילות כימים להצלחת המועדון. רוצה להודות לצוותים המקצועיים שעשו הכל כדי שנישאר בליגה ולבסוף רוצה להודות לסנדו דוד המתנדב במועדון שכאב איתנו את כאבנו ושמח איתנו בשמחתנו. תודה סנדו".