עולה כמו השמש > דניאל סאן קריאף באלבום חדש

דניאל סאן קריאף (31) הוסיפה את השם סאן לת"ז לפני משהו כמו שנה, אבל כולם קראו לה ככה כבר משהו כמו עשור. קראו לה שמש והזכירו לה את המהות – מקור אנרגיה שעושה אור, יכול לשרוף… השמש זורחת ושוקעת וכך גם קריאף שעושה מוזיקה שנעה בין כאב עמוק לשמחה וגרוב אז אחרי שהבינה שהחיבור לשם אמיתי היא החליטה להוסיף אותו באופן רשמי.

הכול אצלה התחיל מכתיבה כבר בגיל 6. אמא שלה זיהתה את כישרון הכתיבה שלה והייתה מפנקת אותה במחברות. את הקצב אגב, היא גילתה רק בבית הספר היסודי במסגרת פרויקט של 'קרן קרב' שלימד בו צביקה דייכמן. מאז היא הספיקה גם ללמוד במשך שנה בקונסרבטוריון באשדוד, אבל זה הרגיש לה "לבן" מידי… מגיל 19 התחילה לשיר באופן יותר רציני ואפילו למדה ברימון כמה קורסים במשך שנתיים.

את יותר שמש שמחה וזורחת או שוקעת ועצובה?
"אני אישה קודם כל, מניחה שהדבר הכי קבוע אצל נשים זה שהן משתנות".

"הייתי פעם יותר שמחה"
מה שדפק אותה ממש, אפשר לקרוא לזה ככה זה שאחותה הילה נדרסה כשהייתה בת 16. בכניסה למושב שתולים בחופש הגדול. כבר 6 שנים עברו תכף.

"היא איננה, לא מתפקדת, סיעודית לגמרי וזה הדבר הכי אכזרי יותר ממוות. להורים, לי. אנחנו ארבעה אחים, אני הבכורה וקשה לי עם כולם מאוד. ההורים שלי התגרשו – אבל היו להם בעיות כבר לפני התאונה…

לא הייתי בארץ ולא הבנתי מה החומרה. רכב פגע בה, עד היום אני לא יודעת מי זה אפילו. אין לי מילים לתאר את הכאב. עשינו משמרות בתל השומר במשך שנתיים כל המשפחה… זה הכאב הכי גדול בעולם, כאב שאני נושאת ואשא כל חיי. יש לי נפילות אני מתגעגעת אליה, אני כואבת אותה מאוד. היא הייתה הפרטנרית שלי בבית ולא חוויתי אותה כי יצאתי מהבית וחיכיתי לזמן שלה. יש לנו חיבור מיוחד והיא איננה".

את עדיין מבקרת אותה?
"אני מבקרת אותה מעט מאוד. אין תגובה… לראות גוף מוטל, שבור ומעוות בלי יכולת לתקשר או לקבל ממנה איזשהו סימן זה בלתי נתפס. זה פוגש אותי במקום של להביא ילדים, של אובדן, של לאהוב… אני ממש בהתמודדות כל פעם מחדש – כשרפאל יוצא מהבית, אני פוחדת מהכביש… יש בי פחד אדיר. חושבת כל הזמן על זה שאצא ולא אחזור
אם אני אחווה שוב משהו כזה אני אמות".

אחרי שעשתה תכנונים לחיי הרווקות > אהבת חייה הגיעה

"קרה לי סוג של נס. אני לא משתמשת במילה הזו בדרך כלל, זו אולי הפעם הראשונה שאני משתמשת בה אבל קרו לי הרבה צירופי מקרים. חוויתי בדידות בחיים והגעתי למצב שהיה לי ממש נוח איתה. לעשות מה שבא לי, שיהיו לי מאהבים, לטייל בעולם ולגדל חתולים. היה לי ממש וויז'ן של איך אני יכולה להשלים עם הרווקות שלי כבר".

ואז בא רפאל?
"הייתי בת 30, כמה חודשים אחרי זה הכרתי את רפאל. הוא היה בכלל בנשוויל (טנסי) אחרי שהיגר מהארץ וסגר אולפן הקלטות מקצועי שהיה לו בכרם התימנים. הוא מאוד התחבר לסצנה המוזיקלית שמתרחשת שם (הרבה LIVE) והשכיר שם בית ליד הים… חצי שנה הוא היה שם, בשבועיים הראשונים השכיר בית ליד הים וידע שהייתי קיימת אבל לא ממש הכרנו אבל איכשהו נוצר חיבור. חודשים אחרי זה התחלנו לדבר, משהו כמו 3 שעות ב'זום' כל יום והוא בא לארץ לפגוש אותי ומאותו יום לא עזבנו אחד את השנייה. שבוע אחרי שהכרנו כבר חיפשנו בית ביחד (כשעוד הייתה לו דירה וכל החפצים שלו שם) והבנתי שהוא אהבת חיי. לא תיארתי לעצמי שזה יכול לקרות ככה.

אז עברנו לגור יחד במושב ביצרון כי מצאנו את הבית הזה פיזית (בית מעץ), רפאל ממש חלם על תקרות גבוהות ואקוסטיקה. הוא טכנאי הקלטה וסאונד שעובד עם כל מיני מוזיקאים, אחד מהם הוא גם שלום חנוך. הוא מנגן איתי, עושה מלא מיקסים…"

הוא שותף ליצירה באלבום החדש שלך?
"הוא בא אחרי שהאלבום שלי היה מוכן עם תומר יוסף שאמון על הניהול המוזיקלי- עבדנו שנתיים וחצי על האלבום השני שלי בזמן שכולם היו בסגרים. מאמינה שבאלבום הבא הוא יהיה יותר שותף, בוודאי יהיה גם אחר לגמרי, יותר אינטימי".

מוזיקה גנוזה

האלבום הראשון שהוציאה היה עם הרכב שנקרא 'בלאק גורו' (Black Guru) ולאלבום קראו 'סאן אנד מון' (sun&moon) והוא הוקלט בסנגל  באפריקה בשיתוף עם אמנים מקומיים בעברית. האלבום הזה, לא ניתן לשמוע אותו כי לימים הפרטנר שלה בהרכב והאקס שלה… (היא כתבה את כל המילים והלחנים באלבום) לקח אותו, גנז אותו.

איך מתמודדים עם דבר כזה?
"בעבר כעסתי, היום אני כבר לא שם. מה שכן האלבום היה מאוד מיוחד ונישתי וממש חבל שהכול נעלם".

אל תנסו לשבלן אותה, ככה היא
קצת קשה להגדיר את הסגנון המוזיקלי של קריאף על אף שהיא מבחינתה עושה מוזיקת פופ. מצד אחד יש לה בלדות רגישות ששוברות כמעט את הלב מרוב שהן אינטימיות ומרגשות ומצד שני היא מלאה בגרוב, בקטע שאי אפשר להמשיך לשבת והגוף מתחיל לזוז לבד, גם באופן בלתי רצוני.

"אני לא מגדירה את עצמי בסגנון מסוים. אני זמרת פופ. בחו"ל הן עושות מה שבא להן ובארץ זה לא עובר חלק בגרון. מירי מסיקה, קרן פלס ונועה קירל זה לא פופ בעיניי. אני שומעת דברים של פעם. מייקל ג'קסון למשל עשה משהו מדהים, לא משנה מה הוא שר- זיהו אותו. אותו הדבר ריהאנה וביונסה. פה כאילו דורשים ממני להחליט מה להיות, למתג. אני לא מנסה להקשות, אני מה שאני. יש שמוצאים בזה נחמה. מה שנחשב פעם מוזר היום נחשב למסקרן, לא? אני מניחה שהגדרות היו עושות חיים יותר קלים לקהל, לאנשי יח"צ ותקשורת".

איך נוצר החיבור עם תומר יוסף?
"כמו כולם אני מכירה את תומר עוד מהטלוויזיה כשהיה בפלטפוס ומהרגע שעשה מוזיקה ממש אהבתי אותו גם כמוזיקאי. ידעתי שאם יום אחד אשתף פעולה עם תומר זה יהיה מוצלח… מי שהיה המנהל של תומר שלח לו שיר ללא ידיעתי, תומר אהב, נותר קשר החלתנו לעבוד והמשכנו… נוצר אלבום שברובו הוא לפנים- מלא בביטים, לרקוד אותו מצד אחד ומנגד אלבום של לחשוב והרבה אקוסטיות. אני כל הזמן כותבת ומלחינה. זו הפעם הראשונה שנתתי למישהו להתערב ביצירה שלי, כך למשל אם תומר כתב ביט אז הוא הפך שותף ללחן. יש יצירות שכתבנו ביחד ויש יצירות שנשארו שלי לגמרי".

איך את מתמודדת עם ביקורת על היצירה שלך? את יודעת לשחרר?
"אני עובדת על זה זה לא בילט אין אצלי. ביקורת זו ביקורת. אני מבינה שהחיים קצרים וארעיים, זמניים.. הכול יכול פשוט ללכת אנחנו פגיעים מאוד.. מה נשאר לי חוץ מלהיות עצמי? לחיות חיים של ריצוי עבור אחרים? ליצור שיר שיעבור חלק בגרון למישהו? מבחינתי זה בעייתי שהאמנות שלך הופכת להיות מתוך חשיבה עסקית, אין בעיה שזה יהיה חלק קטן אבל אם זה המקום שממנו אתה יוצר… אם זה עובד להם אז אחלה להם, אני חייבת לשמור על האינטגריטי שלי".

היא שורשית, שבטית, נורא מחוברת. אם תרצו תיאור מדויקת אז היא הדבר הכי קרוב לילדת טבע אמיתית. לא מתייפייפת, לא מנסה להיות משהו שהיא לא ואולי זו הסיבה שהיא כל כך שונה ובולטת בתעשיית המוזיקה הישראלית.

מבחינתך הצלחת כבר?
"אני רוצה להגיע להכרה. שיזמינו אותי לדברים, להיות מקובלת, מאושרת, שישמעו אותי, יבואו להופעות שיהיו מפוצצות, שאצליח לפרנס את עצמי, את האנשים שעובדים איתי שהם נשמות טובות.
אני לא מקדשת מוזיקה אני מקדשת את החיים. מוזיקה מעבר לתהליך של היצירה יש תהליך של לשחרר אותה – להיות פגיע וחשוף. זמרות וזמרים גדולים רבים קידשו את המוזיקה לא הצליחו לשרוד ולא סתם. בנאדם צריך לעשות עבודה, לטפח את עצמו, את הלב והבריאות שלו. כאב מביא המון כתיבה ויצירתיות, זה כן".

ההופעה הבאה תתקיים בבארבי ב-7 במאי – מופע טרום השקה לאלבום החדש בהרכב מלא של חמישה אנשים בלהקה