"כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו"
תכירו את ד"ר שחר שלי מאשדוד> אחד הכשרונות הצעירים המבטיחים בתחום הנוירולוגיה (מדעי המוח) בארץ, בראיון מלא השראה הוא מספר על הילדות והחיבור לעיר, מסלול הלימודים וכיצד המפגש עם האנשים הנכונים – ברגעים הנכונים – עיצבו אותו ואת דרכו בחיים
ד"ר שחר שלי
ד"ר שחר שלי נולד ברחובות אך בילה את רוב חייו הבוגרים באשדוד (39, נשוי +3), בנם הבכור של דני (יזם בחסד, מהנדס וקבלן בנייה מצליח) ואורה (אשת קבע), אח לספיר (עו"ד בתחום המקרקעין), אביב (פועל בתחום השמאות) ו-שי הקטנה, שנמצאת לפני הלימודים. כולם חיים ועובדים באשדוד.
המפגש עם מנהל התיכון רמי נעים ז"ל
שחר בתחילה למד במקיף ו' ואז החליט לעבור בכיתה י' למקיף ד' ("בגלל שהייתה שם מגמת פיזיקה"), שם זכה להכיר את רמי נעים המנהל המיתולוגי – שהיה אחד האנשים ששפיעו עליו ועיצבו אותו בשנים אלה.
"בגלל המון מעברי דירות של הורי התעסקתי בעיקר בשימור סטטוס חברתי ואולי פחות בלימודים. אני חושב שנקודת מפנה ראשונה הייתה כאשר זכיתי לייצג את התיכון בתחרות ארצית במתמטיקה. באותה סיטואציה , מנהל התיכון רמי ז"ל לקח אותי לשיחה כי הוא היה סקרן לברר מדוע קיים כזה פער בין הזכייה לבין הביצועים הכלליים שלי בלימודים. הרגע בו דיברנו שנינו במשרד שלו היה רגע מכונן עבורי, ומאותו היום ראיתי בו דמות סמכותית שהעניקה בי השראה. הוא גרם לי להאמין בעצמי וביכולת שלי להצליח. סיימתי בגרות בהצלחה יתירה, הכל בעבודה קשה אבל גם באמונה גדולה". אדם נוסף שהיווה עבורי דמות משמעותית בשלב זה בחיי היה סבי, איש החינוך יחיאל אלקבץ ז"ל.
"הראשון שנסך בי אמונה בעצמי". המנהל המיתולוגי רמי נעים ז"ל
הספורט כדרך חיים
"אני זוכר את עצמי כילד מלא, שלא הצטיין בספורט בלשון המעטה. כשעוד למדתי בתיכוןמקיף ו פגשתי את עופר קושמרו, איש שחי ונושם את ענף הכדוריד, אבל גם ולפני הכל – "מאמן בנשמה". עופר היה למעשה הראשון שדיבר איתי על משהו ששנים אח"כ אני אמצא את עצמי אומר לחולים שלי – "שקיים חיבור ישיר בין המוח/נפש לגוף שלנו". עופר האמין שספורטאי טוב הוא גם תלמיד טוב, חבר טוב, לא רק מישהו שטוב על המגרש, אלא גם מסוגל מפגין ביצועים גבוהים בשאר תחומי החיים."
בעידודו של עופר, שחר יצא לקורס מאמנים בוינגייט בגיל 16, ומשם החיבור שלו לספורט הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים.
את השירות הצבאי שחר סיים ביחידה מובחרת (אגוז), משתחרר כקצין בגיל 22 ומחליט לקחת את הספורט לרמה יותר מקצוענית. "חיפשתי מה ענף הספורט הכי מאתגר", מספר שחר. "מצאתי תחרות שכתבו שרק 7% מהאנשים בעולם יכולים להגיע לקו סיום, ומיד ידעתי שאני הולך לעשות אותה" – הוא מחליט להתמקד בענף הטריאתלון – ומכוון הכי גבוה שיש – לאולימפיאדת בייג'ינג 2008. בחדר הכושר הוא מתחבר למרדכי (מוטי) פורני ז"ל – מאמן כושר ורכיבה אהוב ומוכר מאד בעיר, שהלך לעולמו בטרם עת לאחר התמודדות עם מחלה קשה. שחר מספר על מפגש מצמרר שהיה לו עם מוטי, בנסיבות אחרות לגמרי… "אחרי משהו כמו 6 שנים שלא התראינו, פתאום אני מקבל אותו כפציינט בבית חולים שיבא, הגיע אלי על אלונקה – ופתאום אני קולט כי זה מוטי, החבר שלי! מאות רגע ליוויתי אותו במאבקו במחלה, עד הסוף העצוב".
ההחלטה על רפואה
אולי מעודף מוטיבציה, פציעה טורדנית בגיד אכילס – קטעה את החלום האולימפי בטרם עת ולאחר שסיים את תחרות ISRAMEN באילת החיים של שחר קיבלו כיוון אחר. "חוויתי התפרקות קצרה, סיימתי זוגיות משמעותית שהייתה לי, אני זוכר שקראתי ספר של אורי אדלמן שהגיבור בו היה רופא בשם שחר. הספר פעם ראשונה הכניס לי לתודעה את תחום הרפואה- הרהרתי מה באמת יעניק משמעות בחיים? מהי התרומה המקסימאלית שלי לחברה בה אני חי?"
פסיכומטרי בתוצאה של מעל 700 נק' – לא הספיק כדי להתקבל לרפואה בארץ, אבל שחר לא התכוון להרים ידיים. בתחילה נרשם ללימודי הנדסה בטכניון ("בהשפעת אבא"), אך החלום על רפואה הדהד כל הזמן והוא מחליט להירשם ללימודי רפואה בהונגריה. "בגלל שהייתי מצטיין דיקאן כל שנה – יצא שלמדתי כמעט בחינם", הוא מספר בחיוך נבוך. "הייתי מאד נחוש להצליח, אמרו לי בארץ ש"פה אי אפשר?", אחד מהמשפטים שלנו ביחידה בצבא הוא – "לכל מקום שתרצה – בכל דרך שתבחר" אז הגעתי למקום אחר ודרכו הגעתי בסופו של דבר לבית החולים מהטובים והנחשבים בעולם ("מאיו קליניק" שבארה"ב) ועדיין… כל שנה הגשתי מועמדות מחדש למוסדות פה בארץ… כשקיבלו אותי בסוף – אני כבר ויתרתי.
בסיום הלימודים בהונגריה שחר חוזר לארץ ומחליט להתמחות בנוירולוגיה (מדעי המוח) בבית חולים שיבא: "המוח האנושי מאד מסתורי והכי מסקרן מכל אברי הגוף. בתוכו מתקיימים תהליכים מורכבים כמו שפה, זיכרון, תודעה, אמונה, רגשות ועוד, אנחנו לא ממש מבינים את רוב התפקודים שלו עד היום".
שחר התמחה בבית חולים תל השומר (שיבא) במהלך 5 שנות ההתמחות, הוא פוגש את אשתו מיכל והם מחליטים להתחתן לאחר זמן קצר. שקד, בנם הבכור, נולד בזמן תורנות במיון בבית החולים…
שחר מסיים את ההתמחות ראשון בהצטיינות יתירה, ויחד עם אשתו מיכל, משפחת שלי הצעירה מחליטים לצאת מהארץ ועוברים לארה"ב – שחר מתקבל לבית החולים "Mayo Clinic" שברוצ'סטר, מינסוטה, הנחשב לאחד היוקרתיים והמובילים בארה"ב ובעולם כולו, עם רשימת המתנה של מאות מועמדים מידי שנה – "ובסוף לקחו את הילד מאשדוד", אומר בגאווה שחר. "אני חושב על זה, במיוחד ברגעים שאני יושב שם בין כל החליפות מסביב לשולחן: הנה, הילד הביישן עשה זאת – ולו רק בזכות העובדה שפגש אנשים משמעותיים שהאמינו בו ונסכו בו את הביטחון כי הוא מסוגל לעשות ולהצליח בכל אתגר!"
משפחת שלי
הקריירה והחידושים הרפואיים
לאחר קרוב ל – 4 שנים מלאות בעשייה, משפחת שלי חוזרת לארץ, יחד עם הילדים מיקה ובארי שנולדו במהלך השהות בארה"ב, ומתמקמת בהרצליה ("בגלל הקרבה למשפחה של מיכל"). היום, שחר מוביל פרויקטים לאומיים בנושא ניוון שרירים, הקים ומנהל מעבדה לבינה מלאכותית בנוירולוגיה, רשם פטנטים על שמו בזיהוי חלבונים בדם כחלק מגילוי מוקדם של ממאירות וניוון צרבלארי ופרסם מעל ל 35 מאמרים בספרות האקדמית הרפואית.
החיבור לאשדוד
מאז חזר לארץ עם משפחתו (ועוד לפני כן), שחר מקדיש המון זמן לאשדוד, ולא רק למשפחה שחיה ועובדת כאן. סבו של שחר, יחיאל אלקבץ ז"ל – היה מראשוני התושבים באשדוד, איש חינוך מיתולוגי שזכה להקים את מקיף א' והיה מתגורר ברוגוזין. "אשדוד היא עיר בה גדלתי והתעצבתי. השורשים שלי נמצאים כאן. אני מאד אוהב את האנשים, את הנופים, אני שמח לראות כיצד היא מתפתחת ואני לא מסתיר את הרצון שלי להיות שותף בהתפתחות שלה".
שת"פ עם אסותא
שחר מעביר הרצאות למתמחים בבית החולים אסותא באשדוד ותמיד זמין לשיחות על מטופלים מורכבים. "יש פה מחלקה נהדרת לנוירולוגיה באשדוד אותה מוביל חבר ואיש מקצוע ד"ר סאלו חרץ"
ואיך אפשר בלי האהבה לכדוריד – שחר היה ועודנו אוהד אדוק של קבוצת הפועל אשדוד בכדוריד, וכמובן שליווה את הקבוצה גם בהישגה האחרון – גביע המדינה בו זכתה לאחרונה אל המגרש הגיע עם הבן הבכור שקד.
לסיכום אומר שחר, כי "הדבר הכי חשוב הוא להיות סקרן ולעולם לא לוותר על חלומות, להקיף את עצמך באנשים שמאתגרים אותך"
יחד עם הבן במשחק גמר גביע המדינה בו זכתה הפועל אשדוד בכדוריד
עוד כתבות
המלצות נוספות
האם הכתבה עניינה אותך?