על חורבן שני בתי המקדש: הלכות תשעה באב

צום תשעה באב, הצום השישי והאחרון בלוח השנה העברי נחשב אחרי יום הכיפורים לתענית החשובה ביותר ואף לעיקרי מבין צומות האבל (תענית אסתר, יז' בתמוז, י' בטבת וצום גדליה).

כמו בכיפור, גם תשעה באב הוא צום שמתפרס על-פני יממה שלמה והשנה התחיל כ-שעה לפני צאת השבת בשעה 19:34 ומסתיים היום (ראשון) בסביבות השעה 20:02.

בקרב אנשים רבים נשאלת השאלה המהותית, על מה בעצם מתענים בצום זה שנקבע מדרבנן.

ראשית, תשעה באב נחשב ליום האבל הכי גדול בתולדות העם היהודי. שני בתי המקדש, הראשון (586 לפני הספירה) והשני (70 לספירה) נחרבו ביום זה. למעשה, תקופת חורבן בית המקדש השני נחשבת לזו שקשורה גם לצום יז' בתמוז, כשבאותו התאריך הובקעו חומות ירושלים על-ידי הרומאים, ומיז' בתמוז ועד לתשעה באב, העם היהודי נוהג לקיים את ימי בין המצרים, בהם נהוג לא לצאת לנופש, לא לקיים אירועי שמחות, לא לטוס לחו"ל ובין היתר גם לא ללכת להתרחץ בים.

בנוסף, בתאריך זה קרו אירועים משמעותיים נוספים שכואבים את ההיסטוריה של העם היהודי, בין היתר גירוש ספרד שקרה יממה לפני תאריך זה, לכידת העיר בית"ר וגם הגזירה על דור המדבר בתקופת יציאת מצרים, כשלאחר חטא המרגלים נגזר על אותו הדור שהם לא ייכנסו אל הארץ המובטחת.

כמו ביום כיפור, גם בתשעה באב חל איסור על רחיצה, אכילה ושתייה. כמו כן איסור על שמיעת מוזיקה, צחצוח שיניים, התגלחות ולבישה של בגדים חדשים. בבוקר תשעה באב נהוג שלא להתפלל עם תפילין, אלא רק עם טלית ולמעשה רק בתפילת המנחה להניח את התפילין בבית הכנסת. בערב תשעה באב וביום עצמו נהוג לקרוא את מגילת "איכה" שמדברת על חרבן ירושלים וגלות בני ישראל. עוד נהוג לשבת על כסא נמוך עד חצות היום (בערך בשעה 12:00) ולעלות לכותל המערבי על מנת להתפלל את תפילת התענית במקום הקדוש לעם היהודי שנשאר מאז חרבן בית המקדש שנחרב לפני 1954 שנים.

יש לציין שבשנה שעברה יצא לאקרנים הסרט 'אגדת חורבן' בבימויו של גידי דר. מדובר בסרט דרמה-היסטורי שנעשה בהנפשה ועלילת הסרט מגוללת את סיפור ההרס וחורבנו של בית המקדש השני מנקודת מבטן של שש דמויות, שהנרטיב שלהן ופרשנויותיהן לאירועים שאירעו לעיתים משלימים זה את זה, ולעיתים סותרים